מקורה של הרפואה הסינית בסין לפני כ- 5000 שנה, והיא מבוססת על עיקרון בסיסי מרכזי של הסתכלות על גוף האדם כמכלול תוך הנחה שהאדם צריך לחיות באיזון עם חוקי הטבע והשינויים המתמידים בעולם.
על פי הרפואה הסינית גוף האדם, כמו הטבע, מושפע מחילופי עונות, מחזוריות היום והלילה וכדומה. על פי הרפואה הסינית גוף האדם שואף לאיזון אנרגטי, כאשר מחלות וכאבים הינם תוצאה של הפרות באיזון ומטרת הטיפול לשחרר חסימות אנרגטיות ולהחזיר למטופל איזון גופני ונפשי.
שיטות האבחון ברפואה הסינית מתבססות על אבחון באמצעות הלשון , באמצעות הדופק באמצעות הפנים ואבחון ערוצי אנרגיה (הקרויים ברפואה הסינית "מרדיאנים").
שיטות הטיפול המקובלות ברפואה הסינית הנן דיקור, עיסוי, טיפול במוקסות (צמר מצמח הלענה המובער בקצה מחט), הקזת דם, טיפול בצמחי מרפא,תזונה ופעילות גופנית.
הטיפול ברפואה סינית הוכח כמוצלח במקומות בהם הרפואה המערבית עומדת לוקה בחסר, כגון: בעיות גניקולוגיות שונות, קשיי פוריות, בעיות אין אונות,תופעות גיל המעבר, סימפטומים שונים במהלך הריון, מחלות עור, אלרגיות,בעיות במערכת העיכול, בעיות לב וריאה, מיגרנות ועוד….